פזילה (בעגה הרפואית "סטרביסמוס") מהווה מצב שבו העיניים אינן על אותו המנח וכול עין מביטה לכיוון אחר. במקרים רבים מביטה העין התקינה קדימה בשעה שהעין הפגועה תביט פנימה או החוצה (לצד ימין או לצד שמאל), ובמקרים נפוצים פחות תהיה הפזילה כלפי מעלה או כלפי מטה (בעגה הרפואית "פזילה ורטיקאלית").
הפזילה עלולה לגרום לראייה כפולה ו\או לראייה מטושטשת ולהוביל לעין עצלה, מצב שבו מתעלם המוח מהגירויים המגיעים מהעין הפוזלת.
כדאי לדעת שמרבית מהתינוקות עשויים לעתים לפזול עד הגיעם לגיל 3 חודשים, כחלק טבעי מהתפתחות מערכת הראייה, אך במידה והפעוט ממשיך לפזול גם לאחר מכן, מומלץ להיוועץ ברופא עיניים ילדים.
אצל חלק מהילדים מדובר בפזילה מולדת, בעוד שבקרב ילדים אחרים מדובר בפזילה נרכשת המתפתחת לאורך הזמן. לא אחת מתפתחת הפזילה כתוצאה מהניסיון של העין להתגבר על בעיה כלשהי בראיה. 
לדוגמה, חוסר היכולת של העין למקד את קרני האור על הרשתית בזמן המעבר דרך עדשת העין, תופעה שיכולה להתבטא בקוצר ראיה (חוסר יכולת לראות בצורה ברורה ובהירה עצמים מרוחקים), רוחק ראיה (חוסר יכולת לראות בצורה ברורה ובהירה קרובים) או אסטיגמטיזם (ראייה מטושטשת ומעורפלת).
במקרים נדירים עשויה הפזילה לנבוע מסיבות אחרות כגון מחלות ילדות נגיפיות, מיימת ראש (הצטברות נוזלים עודפים במוח), בעיה ברשתית, התפתחות בלתי תקינה של שרירי העין וכן הלאה.
חשוב להקפיד ככול שניתן שהפזילה תטופל בסמוך לאיתורה, מאחר ופזילה שאיננה מטופלת עלולה להחמיר את בעיות הראייה ולעתים אף לקבען. כמו כן, ככול שהטיפול ניתן בגילאים צעירים יותר, כך גם שיעורי ההצלחה גבוהים יותר. אופן הטיפול בפזילה נקבע על ידי הרופא לאחר האבחון בהתאם לגורם האחראי לפזילה. 
הטיפול השמרני עשוי לכלול הרכבת משקפיים (משקפי ראיה או משקפיים בעלי עדשות פריזמטיות), כיסוי העין התקינה בעזרת רטייה לפרק זמן של שעות ספורות מדי יום לצורך חיזוק הראיה בעין הפוזלת, או טיפול בטיפות מטשטשות ראיה (משמשות כתחליף לרטיות). במקרים ספציפיים מאוד של פזילה החוצה עשויים תרגילי עיניים לסייע. במידה והטיפולים השמרניים אינם יעילים דיים, יתכן ותישקל האופציה הניתוחית.