משטחי גומי שימנעו פציעות מיותרות

עמידות וחוזק

משטח העשוי מגומי מיוצר מחומרים המשלבים את גמישותו עם יכולת ספיגת האנרגיה של האוויר. נסו לקרוע את המזרון ותבינו את חוזקו והאלסטיות שלו. הגנה נגד חיידקים ומזהמים שמונעת ריח רע ומגבילה גדילת בקטריות ופטריות . בנוסף יש למזרן ארומה נעימה של לימון.עמיד במגע עם נוזלים כמו מים וקל כמדובר בניקיון בחומרי ניקיון מוכרים לשימוש.

אלסטי ומגן

מזרני אימון או משטחי גומי קשים מדי אינם סופגים זעזוע, אינם מחזירים אנרגיה, ויכולים לגרום לכאבים ופציעות . במזרון דק מדי או רך מדי הבלימה מועברת לרצפה ולמעשה האפקט הנדרש של המזרון אינו קיים. מיליוני בועיות אויר מקרוניות מבטיחות  נוחות ובטיחות מכסימליים וכן הגנה בפני פציעות וכאבים.משטח פנים של בועיות אוויר מיקרוניות מונע את החלקת המזרן על הרצפה ואת החלקת הגוף על המזרן ומעניק את הנוחות והבטיחות הנדרשים. באמצעות מתלה מיוחד ניתן לתלות את המזרונים בסיום השימוש לקבלת מראה נקי ומסודר.

משטחי גומי – רצפות מחול

עבודות תנועה ומחול, על אף היופי וההוד שבהן, גורמות ללחצים עצומים על הגוף. הקפיצות, הפניות ושאר סוגי התנועות הטכניות אשר אינן טבעיות בבסיסן, גורמות לגוף הרקדן לשאת בעומסים גבוהים יותר מאשר בתנועות ופעילויות יום יומיות רגילות שהגוף מותאם לביצוען. בכדי למזער את הזעזועים העוברים על המערכת הפיזיולוגית (שרירים ושלד), עלינו לשים לב לשני מרכיבים עיקריים ברצפת המחול :                                    

1. עומק ספיגת הזעזועים.

2. אחיזת הרצפה את כף הרגל (דביקות).

ספיגת זעזועים

בקפיצה (לדוגמא), מופעל על הרצפה כח שהוא פי 1.5-3, ממשקלו הרגיל של הגוף. אם הרצפה לא סופגת את הזעזוע, המשמעות היא שהוא נספג ע"י גוף הרקדן. כאשר תהליך זה קורה באופן שגרתי, הוא יוצר חבלות הבאות לידי בטוי בשחיקת מפרקים, ובפציעות. הרקדן, בכדי להקדים תרופה למכה, מכווץ כרפלקס את השרירים כדי לספוג את הזעזועים, וכך הם מתקצרים ומתקשחים, מורידים את גמישות הגוף ומותירים אותו חשוף לפגיעות הרצפה הבאות לידי ביטוי במעלה השלד ובמפרקים (קרסוליים, ברכיים, מותניים וגב), כמו כן  שרירים וגידים עלולים להקרע.רצפה שאינה סופגת זעזועים ואין לה משטחי גומי, גורמת לשברים או שחיקת המפרקים עקב כח רב מדי המוחזר אל הגוף. פיצול עצם השוק (Shin splits),יכול להגרם ישירות מריקוד על גבי רצפה קשה. מהלך ספיגת הזעזועים((Shock Absorbing של הרצפה קובע את ההפחתה בעוצמת המכה שיקבל הרקדן בעת פגיעתו בקרקע ("כח חוזר") מהירות החזרהRebound) המהירות בה הרצפה חוזרת למצבה ההתחלתי) קובעת איזה אופי היא תישא.

 אחיזת קרקע

אחיזת הקרקע הינה אלמנט קריטי לא פחות מספיגת הזעזועים. על הרצפה להיות חלקה ודביקה במידה מאוד מסוימת ובהתאם לסוג הפעילויות המבוצעות עליה. רצפה חלקה מדי עלולה לגרום לרקדן לאבד את אחיזת הקרקע. על מנת למנוע זאת הרקדן מכווץ את השרירים כדי "לתפוס" את הרצפה, שרירי כף הרגל ושאר הגוף מתקשים,הגמישות יורדת ומפחיתה באופן מאוד משמעותי את ספיגת הזעזועים בתוך השלד והגוף כולו, ובנוסף את הרושם הויזואלי של "גוף זורם". כתוצאה מכך עלולות להגרם פגיעות הזהות לפגיעות הנובעות מעבודה על גבי משטח קשיח.רצפה דביקהמדי תגרום לכף הרגל להדבק לרצפה, הרקדן, אם לא ירקוד על משטחי גומי,  יעבוד קשה יותר, השרירים יתאמצו יותר ועלולות להיגרם נפילות, פציעות, קריעה של עור כף הרגל וכמו כן, בעת שינוי כיוון הפיתול שנוצר יעבור הלחץ למפרקים ויגרום לחבלות בפרקים, רצועות וגידים. מידת הדביקות - חלקות הנדרשת משתנה בהתאם לסוג הפעילות הנעשית על גבי המשטח: בלט- בגלל שהוא מבוצע עם נעליים ובחלקים קטנים יחסית של כף רגל הרקדן דורש דביקות גבוהה כדי למנוע נפילות אך לא גבוהה מדי כדי שלא להגביל את הרקדן או לשחוק את הנעל. מחול מודרני- מבוצע בדרך כלל ללא נעליים וכדי למנוע קריעה של כף הרגל משתמשים בציפוי יותר חלק.