המדריך המלא: ריצוד עיניים (ניסטגמוס)

ריצוד עיניים (ניסטגמוס) היא לקות ראייה המאופיינת בתנועות לא רצוניות של העיניים בצורה אנכית, אופקית (נחשבת לשכיחה ביותר) או סיבובית. התופעה היא בשכיחות של 1:1000 ועשויה להופיע בעין אחת בלבד, על אף שהיא נוטה על פי רוב להופיע בשתי העיניים בו זמנית. 

ד"ר ארנית קריסטל-שליט מציינת ניסטגמוס עלול להתפתח בכל הגילאים ולהיגרם כתוצאה מאירוע נירולוגי, כתופעה משנית למחלת עיניים אחרת (כמו למשל קטרקט או עכירות בקרנית), או כמחלה אידיופתית ללא מנגנון ברור או סיבה ידועה (ניסטגמוס אידיופתי). 

לצורך אבחנה נדרשת בדיקת עיניים מקיפה הכוללת בדיקת הדמיה לחיפוש אחר מחלה עינית נוספת שריצוד העיניים מהווה את אחד מתסמיניה ושלילת גורם נירולוגי. 

ניסטגמוס: תסמינים והשלכות תפקודיות

ריצוד עיניים עשוי להופיע כבר בשעת הלידה, ובמקרים אחרים להתפתח עד גילאי שישה חודשים. ניסטגמוס בגיל הרך יכול לנבוע מכמה גורמים שונים שמקורם בפגם גנטי כלשהו כגון חוסר קשתית, מחלת רשתית, לבקנות או ניוון עצב הראייה. קיימות גם מחלות שבהן הפגיעה היא לאו דווקא בעצב הראייה או בעין אלא להפרעות במרכז עיבוד התמונה במוח. 

במבוגרים עלול ריצוד העיניים להופיע בעקבות שימוש בתרופות מסוימות, חבלת ראש או כתסמינים של שבץ מוחי או טרשת נפוצה, ואז הוא מכונה "ניסטגמוס נרכש". כתוצאה מריצוד העיניים מתקשה האדם הלוקה בה להתמקד באובייקטים לאורך זמן, מה שגורם לפגיעה בחדות הראייה. ראייה ירודה מובילה לקושי בזיהוי פרטים בטווחי מרחק קרובים ורחוקים בהתאם לסוג הניסטגמוס ודרגת החומרה שלו.

טכניקות הטיפול המקובלות

אחת מההשלכות התפקודיות של הניסטגמוס היא הטיית ראש. אנשים הסובלים מריצוד עיניים מעדיפים להטות את הראש לכיוון המבט שבו חדות הראייה גבוהה יותר, ובמקרים של הטיית ראש משמעותית, עלול הדבר לגרום במרוצת הזמן לבעיות בעמוד השדרה. 

מעבר לכך, מטופלים עם ניסטגמוס הם בסיכון גבוה יותר לירידה בתפישת עומק, רפרקציה (ליקוי בתשבורת) ופזילה, לפיכך מומלץ לגשת לאבחון ולטיפול מוקדם ככל שניתן, למניעת התפתחות של עין עצלה בנוסף לבעיית הניסטגמוס. הטיפול בתופעה משתנה בהתאם לגורם שבגינו נובע הריצוד, הסוג הספציפי שבו לוקה המטופל ורמת החומרה. 

במקרים מסוימים ניתן לתקן את הראייה באמצעים אופטיים כמו לדוגמה שימוש בעדשות מגע פריזמטיות, משקפיים מיוחדים או מכשירים אופטיים שונים לנטרול האפקטים הוויזואליים של הריצוד. במקרים החמורים יומלץ למטופל לפנות לניתוח להחלשת שרירי העיניים לשיפור חדות הראייה. חשוב להבהיר שבמרבית המקרים, הטיפול מוביל להקלה ברמת החומרה של הסימפטומים, אך אין בו בכדי לספק פתרון מלא.

הטיפול בניסטגמוס מיועד להקל על הראיה, למרות קיום הניסטגמוס. לצערנו לא קיים כיום כל טיפול המעלים את הניסטגמוס,  אם כי בספרות המקצועית קיימים דיווחים על טיפולים בתרופות או ניתוח שהועילו להפחתת הניסטגמוס בחלק מן המקרים. 

כדי להקל על הראיה יש להגדיל את המטרה עליה מסתכלות העיניים, למשל: בחומר הקריאה רצוי להגדיל את האותיות וכו'. דבר זה נעשה כיום ע"י שימוש באביזרים כגון זכוכית מגדלת, מערכת טלויזיה במעגל סגור בה ניתן להניח את חומר הקריאה, ועל המסך הוא מופיע בהגדלה, או שימוש במחשב/טאבלט/טלפון חכם עם הגדלה של גודל האתיות (הגדלה של הפונט).  
במקרי ניסטגמוס מולד עם תנוחה אנומלית של הראש, ניתן להציע ניתוח המבוצע על שרירי העיניים, ומסיט את העיניים על מנת לאפשר למנח ראש ישר ותקין..